מאמרים בכשרות ובהלכה

     מאמרים בהלכות כשרות ע"י צוות רבני ומפקחי איגוד הרבנים בישראל.

דבר המנכ''ל ר' מאיר רפאל חי ביטון - מאמר בנושא בישולי גויים.

כידוע אחת מהבעיות המרכזיות במטבחים שמעוסקים בהם עובדים שאינם יהודים היא איסור בישולי גויים שכידוע בדברי התלמוד במסכת עבודה זרה שאחת מהגזירות שחכמים גזרו שאין לאכול בדבר שבישל גוי אפילו אם האוכל כשר כיוון שדבר זה גורם לקרבה, וקרבה זו יכולה לגרום לחתנות שזאת בעיית ההתבוללות המצויה מאוד לדאבוננו ולכן חז''ל חייבו שיהיה פעולתת היכר שהיא תגרום ליצור סוג קטן של מרחק והוא אחד מהגזרות שגזרו חז''ל ליצור גדר שלא יביא לידי קרבה מרובה. וכידוע שנחלקו הפוסקים אם צריך מעורבות בבישול שכך פוסק מרן השו''ע או שמספיק תהא ע''י יהודי כדעת הרמ''א. ( שולחן ערוך יורה דעה סימן קי''ג ). השאיפה של הארגון שבכל מטבח יועסק עובד יהודי שיהיה אחראי על הדלקת האש בשעות פעילות המטבח או לחלופין עובד שומר תורה ומצוות שעובד במטבח בבישול האוכל שאז דבר זה נותן תוקף לאישור מהודר בכפוף לדרישות נוספות אך ישנם מצבים במקומות מרוחקים הפונים אל הארגון לבקשת כשרות ועל כן אחרי התייעצויות עם רבני האיגוד הננו נותנים פתרונות הלכתיים המתאימים לאותו מקום בשביל לתת מענה בסיסי לציבור דורשי הכשרות ברמה הרגילה. כגון: נר תמיד, שעון שבת וכמובן בכפוף לפיקוח של משגיח נכנס ויוצא ללא הודעה מוקדמת שזה מוזכר בפוסקים שגורם למירתת - פירושו פחד אצל בעלי העסקים שיודעים שבכל רגע נתון המשגיח יכול לבקר ללא הודעה מוקדמת ואם חלילה תמצא תקלה יוסר הפיקוח לאלתר ויצאו כרזות כנגד המסעדה. לסיום אני רוצה להודות לכל הרבנים המפקחים ומשגיחי הכשרות וכל צוות האיגוד העושים ימים כלילות למען העמדת הכשרות על תלה כל המקומות המפוקחים ע''י איגוד הרבנים בישראל. בברכת שנה טובה ומתוקה - מאיר רפאל חי ביטון - מנכ''ל.

דבר הרב יעקב בצלאל חרר שליט''א - יום הכיפורים.

נאמר בתורה ובעשור לחודש השביעי תענו את נפשותיכם ואסרו רבותינו חמשה עינויים א-נעילת נעלי עור ב-רחיצה ג-אכילה ד- שתיה ה- יחסי אישות ונבאר הדינים נעליים מעור לא נועלים ביום כיפור ואם הם רק דומים במראיהם לנעלי עור והם עשויים מחומר אחר מותר ואין לחוש למראית העין נעלי ספורט אפילו שהם נוחות אם הם לא מעור אין איסור נעלי קבקב שיש רצועה רק במקום האצבעות להחזיק הנעל מותר דלא נאסר רק במקום כף הרגל קטנים מגיל חמש אף שפטורים משאר עינויים ,מכל מקום טוב לחנכם בזה שלא ינעלו נעלי עור רחיצה – אסורה אפילו להושיט אצבעו במים להנאה אולם אם יש לכלוך מותר לשטוף מקום הלכלוך שאין זה רחיצה להנאה ולכן מותר לרחוץ תינוק מצואתו ואין בזה סרך חומרא כלל בקומו משנתו נוטל עד סוף האצבעות (שזה מעיקר הדין ומה שנוטלים בכל בוקר עד הזרוע מנהג בעלמא הוא וביום כיפור נמנעים מזה ) וכן אחר עשיית צרכיו נוטל עד סוף קשרי האצבעות כהנים לדוכן נוטלים רגיל שכך היה במקדש ואינו לתענוג להתיז בושם על הגוף שיש בו ריח טוב להסיר הריח רע של הזיעה מותר ואין זה לתענוג אכילה – אסורה אפילו במשהו ואפילו ליגע באוכל אסור אם לא לצורך קטן שכח ובירך על האוכל יאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ולא יטעם כלום קטן פחות מגיל תשע אסור להתענות אפילו תענית שעות מגיל עשר יאחר אכילתו בשעה או שעתיים מבכל יום נער בגיל 12 או נערה בגיל 11 אם הם בריאים ומסוגלים להתענות יתענו ואם הם חלשים יצומו עד חצות ולא יותר ואין להחמיר בזה דיני חולה רבים הם וצריך להתיעץ עם רופא ולשאול מורה הוראה חולה שהתירו לו שלא לצום אינו צריך לעשות קידוש לפני אכילתו. מאחל לכולם גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה. ⇐ מאמר על חג הסוכות וארבעת המינים. נאמר בתורה ולקחת לכם פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם נצטוינו לקחת ארבעה מינים. לולב הדס ערבה ואתרוג ונכתוב בקצרה את דין ארבעה מינים הללו הלולב אורכו מינימום 32 ס"מ (לפי החזו"א 40 ס"מ) ברייתו עליו גדלים שניים שניים ודבוקים מהגב שלהם וזה נקרא בשו"ע תיומת (לרמ"א העלה האמצעי הוא התיומת ) צריך שראשו של הלולב יהיה שלם ואם נקטם ראשו פסול נחלקה התיומת עד רוחב אצבע (2.5 ס"מ) כשר ולכתחילה כמה שיותר סגור מהודר הוא הלולב צריך שיהא ישר ואם נעקם יש הבדל לאיזה כיוון אם לאחריו לכיוון פני המנענע כשר דזה דרך ברייתו ואם זה עקום לצדדיו או לפניו לא לכיוון המנענע זה פסול (שולחן ערוך סימן תרמ"ה סעיף ח')ויהדר לקחת לולב שמעמידו מולו והוא ישר ולא בשכיבה מנהג הספרדים לקחת לולב עם קורא שהוא ציפוי חום כמין קליפה בגב הלולב שזה בחזקת לולב שעליו סגורים וצריך לשמור על שלמותה של הקליפה וזה מתאים עם מנהג הספרדים שמנענעים את הלולב בהולכה והבאה אולם למנהג האשכנזים כהריטב"א שהנענוע הוא בכסכוס אי אפשר לעשות זאת עם הקורא ואם יוריד את הקורא חיישינן שתחלק התיומת ההדס – אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ ) ומודדים מהחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובקצה התחתון מתחילת יציאת העלים ולא מתחילת העץ נשרו או נסדקו או יבשו דהיינו הלבינו רוב העלים פסול נקטם העץ שבראש ההדס ונחתך בחלקו כשר ויחתוך העץ יותר שהעלים יכסו הקטימה נקטמו עליו כשר ההדס צריך להיות משולש דהיינו שלש עלים בכל קן לכתחילה בכל אורך ההדס מראשו ועד 24 ס"מ שבכך יהיה עבות ואף אם ארוך יותר אין צריך בכולו בדיעבד מספיק משולש ברובו דהיינו 13 ס"מ (לחזו"א 16 ס"מ ) ואפילו לא ברצף ,אם נשארו 2 עלים בכל קן בדיעבד יש לסמוך על המקילין העלים צריכים שיהיו בקו ישר שהעוקץ של העלים יהיו בקו שווה וגם אם לא מתחיל באותו גובה לפחות שחלקו יהיה באותו גובה מצוה לכתחילה מן המובחר שיהיו עליו חופין את עצו ומ"מ אם לא מגיע העלה לעוקץ שעליו בכל ההדס אלא ברובו כשר דרובו ככולו אם יש בהדס ענבים אדומים או חומים פסול ואם ירוקים כשר וצריך למעט אותם מערב יו"ט מיעט ביו"ט כשר. הערבה – ברייתה עלים משוכים כנחל פיה חלק הגבעול (העץ) אדום אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ) ומודדים בחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובחלק התחתון מיציאת העלים ולא מתחילת העץ נשרו או יבשו רוב העלים פסול נחתך העץ שבראש הערבה פסול נקטם העלה העליון כשר ויש המהדרים לקחת עם לבלוב שזה לגילוי מילתא שהעץ לא נחתך וזה הידור בעלמא ניקב רוב העלה ברוב העלים פסול ענפים בערבה אין צורך להסיר ולא כמו בהדס שצריך להסיר כיון שבהדס יש דין מיוחד של עליו חופין את עצו האתרוג – חוטמו הוא החלק העליון שמתחיל להיות צר עד הפיטם. פיטם – ראש האתרוג במקום הצר. שושנתא – כמין כיפה הנמצאת על הפיטם אינה חלק מהאתרוג ,ניטלה כשר. עוקץ – הוא החלק המחובר לעץ אם נקטם ונוצרה גומא פסול. צבע האתרוג – צהוב מהודר ואם הוא ירוק שיכול להצהיב כשר, חלקו צהוב וחלקו ירוק כשר. גודלו לפחות גודל כביצה 58 סמ"ק נפח לחזו"א נפח של שתי ביצים ולא יקח שיעור מדויק דמצוי שמצטמק מעט נקודה שחורה- בחוטם האתרוג פוסל בנקודה אחת בשאר האתרוג אם זה בשלש מקומות פסול אם הנקודה בעץ הפיטם כשר וכל זה שרואה בעיין שמעמיד האתרוג ומביט ורואה, אם ניקב האתרוג ונחסר פסול ליום הראשון אבל בשאר הימים כשר וכן אם ניטל עוקצו שאין זה ולקחתם שתהא לקיחה תמה כשר בשאר הימים ורק ביום הראשון פסול. ניקב בפיטם – אם הנקב מגיע לחדרי הזרע של האתרוג פסול. חזזית – דהיינו בליטה עם נקודה קטנה המתהוית על ידי עיפוש הפרי אם זה על החוטם פסול אפילו כל שהוא ואם זה במקום אחר על רובו של האתרוג פסול וכן אם זה בצד אחד של האתרוג בשנים או שלשה מקומות פסול שקעים ובליטות באתרוג אין בזה פסול כלל דזה צורתו הטבעית של האתרוג יש לוודא שני דברים חשובים שאין האתרוג מורכב ולכן צריך עדות וכשרות שזה מעץ אתרוג בלבד ושהפרישו תרומות ומעשרות כדין ולומדים זאת ממה שנאמר ולקחתם לכם שיהא מדבר המותר לכם יש לאגוד הארבעת מינים מערב יום טוב ומצווה מן המובחר לאגוד הלולב בקשר גמור בשני קשרים זה על גב זה בעלים של הלולב. סדר אגידתם – לולב באמצע רומז ליוסף הדס מימינו ומשמאלו רומז לאברהם ויצחק והשלישי על הלולב נוטה מעט לצד ימין רומז ליעקב מטה כלפי חסד ולאחר מיכן ישים בד ערבה אחד מימין ואחד משמאל רומז למשה ואהרון וצריך לדאוג שההדסים יהיו גבוהים יותר מהערבה שלא תחפה אותם מכמה טעמים ואחד מהם שההדס רומז לחסד והערבה לדין ולכן צריך להגביר חסד על הדין נוטל הלולב בימינו ומברך על נטילת לולב וביום הראשון מוסיף ברכת שהחיינו ולאחר מיכן יצרף האתרוג ביד שמאל ויחברם וינענע לצד דרום ואחר כך צפון מזרח מערב למעלה ולמטה.

דבר הרב הילל מאירס שליט''א - נוהל שבת בבתי מלונות.

כמה פרטים שצריך לשים לב אליהם בכשרות בבתי מלון בשבתות ובחגים. א. מי שמתארח בבית מלון – ראשית כל עליו לבדוק שתעודת הכשרות במלון ברת-תוקף, ולא עבר זמנה. ב. בתי מלון שיש להם טבחים או עוזרי טבחים גויים, מחובתו של המשגיח לוודא שלא תהיה שם בעיה של בישולי גויים. ג. באופן שהמלון נמצא תחת השגחה שאינה מהדרין, מצוי מאוד שתהיה שם בעיה של בישולי גויים לדעת הספרדים. ומכל מקום בדיעבד גם ספרדים יכולים לאכול שם (יעויין בשו"ת יחוה דעת חלק ה' סימן נד ובשו"ת יביע אומר חלק ט' חלק יורה דעה סימן ו). ד. באופן הנ"ל שאין למלון כשרות מהדרין, יש לברר אצל המשגיח מטעם הכשרות אם הבשר בקר חלק וכשר גם לדעת הספרדים (יעויין שלחן ערוך יורה דעה סימן לט סעיף י, ובשו"ת יביע אומר חלק ה' חלק יורה דעה סימן ג). שבת ה. על המשגיח לוודא שכל המאכלים מבושלים כל צרכם עוד לפני כניסת שבת. והדרך הכי בטוחה היא כאשר התנורים סגורים מערב שבת ולא מכניסים אליהם שום אוכל בשבת. ו. כמו כן על המשגיח לפקח שאין מילוי של המיחם בשבת על ידי עובדי המלון. וגם כאשר גוי מילא את המיחם, ורוב אורחי המלון גויים, אסור להשתמש במים אלו בשבת. אמנם אם רוב השוהים במלון הם גויים כמו בחו"ל, ודרכו של הגוי למלא מים בכמות קבועה ולא לפי כמות האורחים – המים מותרים בשימוש. ז. דלת הנפתחת אוטומטית באמצעות עין אלקטרונית או דלת חשמלית הנפתחת כתוצאה מדריכה על משטח הסמוך לה, אסור לעבור דרכה בשבת וביום טוב, מכיוון שהנכנס והיוצא מפעיל זרם חשמל בזמן שמתקרב אליה (שמירת שבת כהלכתה חלק א' פרק כ"ג סעיף סב). אמנם אם גוי התקרב לדלת כדי להיכנס או לצאת, מותר להיכנס איתו באותו זמן, היות והוא עושה כן על דעת עצמו ולצורך עצמו. כמו כן אם מחלל שבת התקרב לדלתות אלו, אפשר להקל להיכנס ולצאת ביחד איתו (יעויין חזון עובדיה על הלכות שבת חלק ו' עמוד קטו, שבדיעבד אין לאסור בזה משום מעשה שבת, היות ואין כאן הנאה מגוף הדבר שנעשה בו האיסור, ואין כאן אלא הסרת המונע). אולם לכתחילה אין להמתין למחלל שבת שיפתח את הדלתות משום חילול ה'. ח. חדר מלון שהמנעול שלו נפתח על ידי העברת כרטיס מגנטי, אין לפותחה על ידי הכרטיס בשבת. ויש לדאוג מלפני השבת ולחפש את הדרך המתאימה לפתוח מנעול זה בשבת. גם מנעול הנפתח על ידי נתינת טביעת-אצבע במקום המיוחד לכך, אין להשתמש בו בשבת. ולכן השוהה בבית מלון יש לו לתת את הדעת לפני שבת על פעולות חשמליות הנגרמות בפתיחת דלת הכניסה או בסגירתה, בפתיחת דלת המרפסת או החלון וסגירתם, כגון כיבוי המזגן או ניתוק התאורה. אמנם אם בטעות נסגרה הדלת ואין לו דרך להיכנס או לצאת מהחדר, מותר לרמוז לגוי שיפתח עבורו את הדלת (שם סעיף סח). ט. בתי מלון שמעסיקים גויים בעבודות המטבח, מותר להם להשתמש במעלית רגילה (למרות שאינה מעלית שבת) כדי להעלות ולהוריד כלים וכדומה. אמנם לכתחילה כדאי להרגילם להמנע מכך, היות וסוף סוף יש לבעל המלון ואורחיו היהודים שביעות רצון שהעבודה נעשית בזריזות (יעויין בשו"ת מנחת יצחק חלק ד' סימן כח, ובשו"ת באר משה חלק ז' סימן קז, ובשו"ת קנין תורה חלק ד' סימן ל). י. נופשים שמזמינים חופשה בבית מלון בשבת עליהם לשים לב בזמן ההזמנה שהעסקה כוללת פינוי חדרים במוצאי שבת ולא בשבת אחר הצהריים. טבילת כלים יא. מותר לאכול ולשתות בבית מלון אפילו כשיודעים בבירור שכלי הסעודה שמשתמשים בהם לא הוטבלו כהלכה. ואם ירצה בעל המלון להחמיר להטביל הכלים שברשותו לצורך הלקוחות, יטבילם בלא ברכה (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן מד). יין נסך יב. יש להיזהר שלא ימזגו מלצרים גויים או מחללי שבת בפרהסיה יין לתוך הכוסות. ואם היין מבושל – מותר (שלחן ערוך יורה דעה סימן קכג סעיף ג), והוא הדין שאפשר להקל ביין מפוסטר (שו"ת יביע אומר חלק ח' חלק יורה דעה סימן טו). תרומות ומעשרות יג. מותר לאכול פירות וירקות ללא תוספות במלונות בחוץ לארץ (כי אין חיוב תרומות ומעשרות בחוץ לארץ כמו שכתב בשלחן ערוך יורה דעה סימן שלא סעיף א. ומצד ערלה אין לחוש היות וספק ערלה בחוץ לארץ מותר וכמו שנפסק בשלחן ערוך שם סימן רצד סעיף ט

הרב אברהם ויצמן שליט''א - מאמר על חג הסוכות וארבעת המינים.

נאמר בתורה ולקחת לכם פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם נצטוינו לקחת ארבעה מינים. לולב הדס ערבה ואתרוג ונכתוב בקצרה את דין ארבעה מינים הללו הלולב אורכו מינימום 32 ס"מ (לפי החזו"א 40 ס"מ) ברייתו עליו גדלים שניים שניים ודבוקים מהגב שלהם וזה נקרא בשו"ע תיומת (לרמ"א העלה האמצעי הוא התיומת ) צריך שראשו של הלולב יהיה שלם ואם נקטם ראשו פסול נחלקה התיומת עד רוחב אצבע (2.5 ס"מ) כשר ולכתחילה כמה שיותר סגור מהודר הוא הלולב צריך שיהא ישר ואם נעקם יש הבדל לאיזה כיוון אם לאחריו לכיוון פני המנענע כשר דזה דרך ברייתו ואם זה עקום לצדדיו או לפניו לא לכיוון המנענע זה פסול (שולחן ערוך סימן תרמ"ה סעיף ח')ויהדר לקחת לולב שמעמידו מולו והוא ישר ולא בשכיבה מנהג הספרדים לקחת לולב עם קורא שהוא ציפוי חום כמין קליפה בגב הלולב שזה בחזקת לולב שעליו סגורים וצריך לשמור על שלמותה של הקליפה וזה מתאים עם מנהג הספרדים שמנענעים את הלולב בהולכה והבאה אולם למנהג האשכנזים כהריטב"א שהנענוע הוא בכסכוס אי אפשר לעשות זאת עם הקורא ואם יוריד את הקורא חיישינן שתחלק התיומת ההדס - אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ ) ומודדים מהחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובקצה התחתון מתחילת יציאת העלים ולא מתחילת העץ נשרו או נסדקו או יבשו דהיינו הלבינו רוב העלים פסול נקטם העץ שבראש ההדס ונחתך בחלקו כשר ויחתוך העץ יותר שהעלים יכסו הקטימה נקטמו עליו כשר ההדס צריך להיות משולש דהיינו שלש עלים בכל קן לכתחילה בכל אורך ההדס מראשו ועד 24 ס"מ שבכך יהיה עבות ואף אם ארוך יותר אין צריך בכולו בדיעבד מספיק משולש ברובו דהיינו 13 ס"מ (לחזו"א 16 ס"מ ) ואפילו לא ברצף ,אם נשארו 2 עלים בכל קן בדיעבד יש לסמוך על המקילין העלים צריכים שיהיו בקו ישר שהעוקץ של העלים יהיו בקו שווה וגם אם לא מתחיל באותו גובה לפחות שחלקו יהיה באותו גובה מצוה לכתחילה מן המובחר שיהיו עליו חופין את עצו ומ"מ אם לא מגיע העלה לעוקץ שעליו בכל ההדס אלא ברובו כשר דרובו ככולו אם יש בהדס ענבים אדומים או חומים פסול ואם ירוקים כשר וצריך למעט אותם מערב יו"ט מיעט ביו"ט כשר. הערבה - ברייתה עלים משוכים כנחל פיה חלק הגבעול (העץ) אדום אורכו לפחות 24 ס"מ (חזו"א 30 ס"מ) ומודדים בחלק העליון מראש העץ ולא מהעלים ובחלק התחתון מיציאת העלים ולא מתחילת העץ נשרו או יבשו רוב העלים פסול נחתך העץ שבראש הערבה פסול נקטם העלה העליון כשר ויש המהדרים לקחת עם לבלוב שזה לגילוי מילתא שהעץ לא נחתך וזה הידור בעלמא ניקב רוב העלה ברוב העלים פסול ענפים בערבה אין צורך להסיר ולא כמו בהדס שצריך להסיר כיון שבהדס יש דין מיוחד של עליו חופין את עצו האתרוג - חוטמו הוא החלק העליון שמתחיל להיות צר עד הפיטם. פיטם - ראש האתרוג במקום הצר. שושנתא - כמין כיפה הנמצאת על הפיטם אינה חלק מהאתרוג ,ניטלה כשר. עוקץ - הוא החלק המחובר לעץ אם נקטם ונוצרה גומא פסול. צבע האתרוג - צהוב מהודר ואם הוא ירוק שיכול להצהיב כשר, חלקו צהוב וחלקו ירוק כשר. גודלו לפחות גודל כביצה 58 סמ"ק נפח לחזו"א נפח של שתי ביצים ולא יקח שיעור מדויק דמצוי שמצטמק מעט נקודה שחורה- בחוטם האתרוג פוסל בנקודה אחת בשאר האתרוג אם זה בשלש מקומות פסול אם הנקודה בעץ הפיטם כשר וכל זה שרואה בעיין שמעמיד האתרוג ומביט ורואה, אם ניקב האתרוג ונחסר פסול ליום הראשון אבל בשאר הימים כשר וכן אם ניטל עוקצו שאין זה ולקחתם שתהא לקיחה תמה כשר בשאר הימים ורק ביום הראשון פסול. ניקב בפיטם - אם הנקב מגיע לחדרי הזרע של האתרוג פסול. חזזית - דהיינו בליטה עם נקודה קטנה המתהוית על ידי עיפוש הפרי אם זה על החוטם פסול אפילו כל שהוא ואם זה במקום אחר על רובו של האתרוג פסול וכן אם זה בצד אחד של האתרוג בשנים או שלשה מקומות פסול שקעים ובליטות באתרוג אין בזה פסול כלל דזה צורתו הטבעית של האתרוג יש לוודא שני דברים חשובים שאין האתרוג מורכב ולכן צריך עדות וכשרות שזה מעץ אתרוג בלבד ושהפרישו תרומות ומעשרות כדין ולומדים זאת ממה שנאמר ולקחתם לכם שיהא מדבר המותר לכם יש לאגוד הארבעת מינים מערב יום טוב ומצווה מן המובחר לאגוד הלולב בקשר גמור בשני קשרים זה על גב זה בעלים של הלולב. סדר אגידתם - לולב באמצע רומז ליוסף הדס מימינו ומשמאלו רומז לאברהם ויצחק והשלישי על הלולב נוטה מעט לצד ימין רומז ליעקב מטה כלפי חסד ולאחר מיכן ישים בד ערבה אחד מימין ואחד משמאל רומז למשה ואהרון וצריך לדאוג שההדסים יהיו גבוהים יותר מהערבה שלא תחפה אותם מכמה טעמים ואחד מהם שההדס רומז לחסד והערבה לדין ולכן צריך להגביר חסד על הדין נוטל הלולב בימינו ומברך על נטילת לולב וביום הראשון מוסיף ברכת שהחיינו ולאחר מיכן יצרף האתרוג ביד שמאל ויחברם וינענע לצד דרום ואחר כך צפון מזרח מערב למעלה ולמטה.

הרב הילל מאירס שליט''א - מאמר בנושא שום ביצה ובצל.

הלכות לינת לילה בשום בצל וביצים קלופים הרב הילל מאירס שליט''א – מרבני הארגון מקור החיוב להיזהר בזה א. מובא בגמרא מסכת נדה (דף יז עמוד א) בשם ר"ש בן יוחי, שהאוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה מתחייב בנפשו ודמו בראשו (וצריך ביאור מה מיוחד במאכלים אלו שדוקא עליהם שורה רוח רעה. וכמדומה שלא נתבאר טעם הדבר). וגדולי הפוסקים הביאו דבר זה להלכה, הלא המה : הפרי חדש יורה דעה (סימן קטז אות ט), השלחן ערוך הרב (הלכות שמירת גוף ונפש אות ז), ערוך השלחן יורה דעה (שם סעיף כב), ועוד רבים ועצומים. החיוב להיזהר בזה גם כשמונחים בכלי סגור ב. בגמרא (שם) מפורש, שגם באופן שמאכלים אלו מונחים בסל וצרורים בבגד וחתומים רוח רעה שורה עליהן. ולפי זה לא יועיל להניח מאכלים אלו בתוך מקרר או מקפיא כדי למנוע מהרוח רעה לשרות עליהן (שלחן ערוך המקוצר חלק ד' סימן קלט סק"מ, שו"ת ברכת יהודה חלק ב' חלק יורה דעה סימן ז אות ח, שו"ת אבן חן חלק ב' סימן יב). כשמשאיר עליהם שורש או קליפה – מותרים ג. כן הוא בגמרא (שם) שאם שייר בהם את קליפתם או את עיקרם – דהיינו השערות שבראש השום והבצל – אין חשש. ומספיק שישאר עליהם אפילו קצת מן הקליפה או השורש כדי שיהיו מותרים (ראה שלחן ערוך הרב שם, ובן איש חי שנה ב' פרשת פינחס אות יד, ובשו"ת יביע אומר חלק ב' חלק יורה דעה סימן ז אות ט). ד. שיני שום קלופות, שהוציאו פלחי השום מבית גידולם, שלא על ידי סכין, וממילא נשאר בהם מקום החיבור לשורש, הרי זה נחשב כחלק מקליפתם, לכן אין בהם חשש לינת לילה (שלחן יוסף עמוד צו בשם הגר"ע יוסף זצ"ל). ה. ביצה שנסדקה ויצא מעט ממנה החוצה, אפשר להקל שאינה נחשבת בגדר "ביצים קלופות" (אשרי האיש חלק יורה דעה חלק א' פרק ז' סעיף יג בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל). כשמעורב בהם מאכל נוסף - מותרים ו. המקור להיתר זה נמצא בסמ"ק (סימן קעא). וכ"כ הבן איש חי (שם). וכן הוא בספר שמירת הגוף והנפש חלק א' (עמוד כה) בשם מרן החזון איש זצ"ל. וכן פסקו בשו"ת יביע אומר (שם) ובשו"ת אבן ישראל חלק ט' (סימן קכו אות ג). ז. אם עירבו שום בצל וביצה קלופים בשמן ומלח, והתערובת ניכרת בכל החלקים – מותר (הגר"נ קרליץ זצ"ל בספר חוט שני על עניני סכנה עמוד עז). אולם בצל שלם שמרחו אותו במעט שמן או במעט מי מלח, אין זה נקרא תערובת, ואם עבר עליו הלילה אסור לאכלו (שלחן יוסף עמוד צה). ח. לפי זה חביתה מטוגנת שעבר עליה הלילה - מותרת באכילה (וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' סימן מד שאלה ד, דכיון דנתערב בה שמן וכדומה, הרי נשתנה מברייתה. וכ"כ בספר ארחות רבנו חלק א' עמוד שעו אות יד בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל שאמר שכמדומה שכן הורה החזון איש זצ"ל). ט. בצל או שום המבושלים במרק שיש בו טעם, אף אם אין במרק עוד ירקות, אפשר להקל ולאכלו כשעבר עליו הלילה, מאחר וטעם המרק בלוע בהם (שלחן יוסף שם). י. בצלים קלופים המעורבים עם ירקות בסלט וכדומה, מותר לאכלם אף אם עבר עליהם הלילה כיון שניתרים בתערובת (זבחי צדק סימן קטז ס"ק סא, הליכות עולם חלק ז' עמוד ריד, ושלחן ערוך המקוצר שם סעיף יג). יא. שום בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה כשהם שרויים במים – נאסרו (ספר הכשרות פרק יח הערה נג). יב. בצל וביצה המעורבים יחד, יש טענה לומר שתערובת של שני מאכלים אלו לא מועילה למנוע שלא תשרה עליהם רוח רעה (חוט שני שם). יג. מנהג המאפיות בארץ ישראל להקל להשתמש בביצים חיות קלופות שעבר עליהם הלילה אם מעורב בהם כשני אחוז סוכר ועוד דברים (הגר"י וייס זצ"ל בעל המנחת יצחק, הובא בשו"ת תשובות והנהגות חלק ג' סימן רנו. אמנם ע"ש דעתו בזה. וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק י' חלק יורה דעה סימן ט). ביצה מבושלת יד. יש מי שסובר שכל האיסור לאכול ביצה קלופה שעבר עליה הלילה הוא דוקא בביצה חיה ולא במבושלת (שו"ת בית שלמה חלק א' חלק יורה דעה סימן קפט). אולם דעת רוב האחרונים לאסור גם ביצה מבושלת שעבר עליה הלילה וכמו שכתבו בשו"ת יד מאיר (סימן יט) ובשו"ת דגל אפרים (סימן כח) ובשו"ת קב זהב (סימן יד) ובשו"ת פרי השדה חלק ג' (סימן סא אות ב). וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ב' (סימן רמז). וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ז אות ו). והוא הדין לגבי ביצה קלופה צלויה שאם עבר עליה הלילה אסורה באכילה (שלחן ערוך המקוצר שם). שום בצל וביצה קלופים טחונים טו. שום בצל וביצה קלופים טחונים, שעבר עליהם הלילה – אסורים (כן מבואר בתוספות שבת דף קמא עמוד א ד"ה הני פלפלי, וביצה דף יד עמוד א ד"ה איכא). וכן פסק למעשה בספר חוט שני (שם). וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי (שם) שגם אם הוא חתוך או שחוק ואינו שלם ועבר עליו הלילה – אסור. אבקת ביצים טז. מותר לאכול ולהשתמש באבקת ביצים המיובאת מחו"ל (שו"ת יביע אומר חלק ב' חלק יורה דעה סימן ז אות ז, שכן נתפשט המנהג על פי הגרצ"פ פראנק זצ"ל. והסביר שם הטעם שלא חיישינן לביצה קלופה שעבר עליה הלילה, שכיון שנתיבשה ולא ראויה לאכילה הוה ליה כי עפרא בעלמא עד שיגבלוה כדרכה ותחזור כבראשונה. ומכיון שחומרא זו אינה אלא סגולה אין לנו אלא מה שאמרו חכמים ביצה קלופה כברייתה, מה שאין כן בזו שנשתנית מברייתה ואין עליה שם ביצה). שבבי בצל ושום יז. שבבי בצלים יבשים או שום יבש, וכן אבקות בצל או שום, כיון שאינם ראויים לאכילה כמות שהם, וצריכים ריכוך ובישול (בכדי שיחזרו לברייתם), לכך אין בהם איסור לינת לילה, ומותרים באכילה (שלחן יוסף עמוד צו). בצל ירוק יח. האיסור לאכול בצל קלוף שעבר עליו הלילה, זהו דוקא בבצל סתם, אבל לא בבצל עלים הנקרא בצל ירוק (ספר מעשה איש חלק ב' עמוד קלו שכן העיד הגאון רבי שמריהו גריינימן זצ"ל בשם דודו מרן החזון איש זצ"ל. וכן הביא בספר הכשרות למעשה עמוד שצד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל). גדר לינת הלילה יט. אמנם בשו"ת דברי יציב חלק ב' (סימן טז) סובר שדוקא אם מאכלים אלו היו מונחים כשהם קלופים במשך כל הלילה נאסרים באכילה. וכך נראה שסובר בשו"ת שרגא המאיר חלק ח' (סימן צ אות ז). אולם דעת הגר"ע יוסף זצ"ל שהשעה הקובעת ללינת הלילה, היא שעת עלות השחר, ולכן מפעלים הפתוחים עשרים וארבע שעות, ונקלפו שם בצלים קודם עלות השחר, יש לטגנם קודם שתעבור עליהם שעת עלות השחר (שלחן יוסף עמוד צד). וכ"כ בשו"ת שבט הקהתי חלק ב' (סימן רמז) שיש ליזהר שלא לקלוף בסוף הלילה ביצים ושום, באופן דברגע עלות השחר יהא השום והביצה קלופה. ושכן שמע מעד מהימן דהרב הצדיק רבי יעקב לאנדוי ז"ל אב"ד דבני ברק הקפיד דבבתי חרושת שהיו תחת השגחתו דלא ישאירו בשעת עלות השחר ביצה קלופה ואל יפתחו אז הביצים. סכין שחתכו בו בצל קלוף כ. אם חתכו בצל קלוף שעבר עליו הלילה, אין צריך להגעיל את הסכין (שו"ת שבט הקהתי חלק ד' סימן רג, ובתנאי שיסכימו עמו גדולי הוראה). עובד שטעה והשאיר מאכלים אלו קלופים כא. עובד שטעה וקילף מאכלים אלו ועבר עליהם הלילה, אי אפשר לחייבו לשלם על הנזק שגרם (על פי שלחן ערוך חושן משפט סימן שפה סעיף א שהמזיק את חבירו היזק שאינו ניכר בשוגג או אונס פטור).

הרב הילל מאירס שליט"א | בישולי גויים.

בס"ד. מהלכות בישולי גויים עם הרב הלל מאירס שליט"א. מרבני כשרות איגוד הרבנים בישראל. איסור בישולי גויים א. תבשיל שנתבשל על ידי גוי, אפילו בכלי של ישראל ובבית של ישראל, אסור משום בישולי גויים (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג סעיף א). טעם האיסור ב. יש מי שאומר שטעם האיסור הוא מחשש שהגוי יאכיל אותו דברים אסורים (רש"י עבודה זרה דף לח עמוד א ד"ה מדרבנן). ויש אומרים שטעם האיסור הוא כדי להתרחק מן הגויים שלא יתערבו בהן ישראל ויבואו לידי חתנות (תוספות שם, והרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה ט. וכן נקט הט"ז שם סק"א). בישול של מחלל שבת בפרהסיא ג. לפי הטעם שגזירת בישול גוי היא משום שמא יאכילנו דברים אסורים, נראה שיש לאסור גם בישול של מחלל שבת בפרהסיא, שגם אצלו שייך חשש זה. אולם לפי הטעם שגזירה זו משום חשש חתנות נגעו בה, נראה שאין לחוש לבישול מחלל שבת בפרהסיא, שהרי אין איסור להתחתן עם בנותיו (פתחי תשובה שם סק"א בשם התפארת למשה). להלכה, היות ודעת רוב הפוסקים שאיסור בישולי גויים הוא משום חתנות, יש להתיר בישול של מחלל שבת בפרהסיא. ומכל מקום מכיון שהרבה אחרונים מחמירים בדבר, טוב לתקן הדבר לכל הדעות, שהמשגיח על הכשרות ידליק את האש (שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק יורה דעה סימן י). איזה סוג בישול אסור ד. מאכל שהוכשר על ידי גוי לאכילה על ידי מליחה או עישון, מותר באכילה, כי מליח אינו כרותח בגזירה זו, והמעושן אינו כמבושל (שלחן ערוך שם סעיף יג). ה. והוא הדין שמותר לאכול מאכל שהוכשר על ידי גוי לאכילה בעזרת כבישה, כי כבוש אינו כמבושל בגזירה זו, כי לא אסרו אלא בישול של אש (הרמ"א שם). ו. לעומת זאת מאכל שהוכשר לאכילה על ידי גוי דרך צלייה טיגון או אפייה, הרי זה בכלל הגזירה, כי יש כאן בישול על ידי אש, ואסור באכילה (יעויין ערוך השלחן שם סעיף כד). ז. יש איסור בישולי גויים במיקרוגל. אולם לחמם אוכל שכבר מבושל – מותר (שו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן קפה וחלק ט' סימן קסב, ושו"ת תשובות והנהגות חלק ה' סימן רמט אות ב. וכן הובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל בספר אשרי האיש חלק יורה דעה חלק א' פרק ח סעיף ד. אמנם יש לציין לשו"ת להורות נתן חלק ז' סימן סד שמיקל בזה, ע"ש). ח. גוי שהכשיר מאכל לאכילה על ידי עירוי מכלי ראשון, מותר באכילה (שו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן רצו). ט. וכל שכן אם הכשיר את המאכל על ידי הנחתו במים רותחים המונחים בכלי שני, שהוא מותר (שו"ת שרגא המאיר חלק ו' סימן קסז). פעולות המתירות בישול גוי י. לפי מנהג האשכנזים מספיק שישראל ידליק את האש תחת התבשיל, ואז אפילו אם הגוי עושה את כל שאר הפעולות של הבישול – מותר (הרמ"א שם סעיף ז). אולם לפי מנהג הספרדים הדלקת האש לא מעלה ומורידה, אלא צריך שהישראל יניח את הסיר על גבי האש (שלחן ערוך שם). ומכל מקום כתב בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק יורה דעה סימן ז ד"ה ואגב) שגם לספרדים יש מקום להקל להסתפק בהדלקת האש על ידי ישראל מכח ספק ספיקא, א. שיטת הרמ"א שהדלקה בלבד מספיקה. ב. ואם תימצי לומר שהלכה כמרן השלחן ערוך שהדלקה לא מועילה, שמא כשנעשה בביתו של ישראל וברשותו אין איסור בישולי גויים וכמו שכתבו התוספות בעבודה זרה (דף לח עמוד א). ועל זה הוסיף שם צירוף נוסף, שהואיל והגוי שכיר הוא ובא בשכרו, הרי יש לנו סברת המחנה אפרים (הלכות שלוחין סימן יא) שהפועל אפילו הוא גוי, כיון שעושה בשכר הרי הוא כידו של בעל הבית, וכאילו הישראל בעצמו עושה. עוד הוסיף שם סניף להקל על פי מה שכתב הרא"ה בבדק הבית (בית שלישי שער שביעי) שהאופה בבית מיוחד ואינו מתכוין לבשל לעצמו ולא לשום אדם מיוחד, אלא למלאכתו, לפי שהוא שכיר לאפות ולבשל לכל הבא לבית, שהוא רשות הרבים לכל העולם, שיש לדון לזכות, דבכהאי גוונא לא חשיב בישולי גויים, דלא שייך בהא אקרובי דעתא. ושכן מבואר בשו"ת מהרי"ט צהלון (סימן קסא). אש הנדלקת על ידי שעון חשמלי יא. אש הנדלקת על ידי שעון חשמלי שנערך על ידי ישראל, אינו מועיל כלל (שו"ת שבט הקהתי חלק ד' סימן קצו. וכן העלה הגרפ"א פאלק שליט"א בקובץ עם התורה תשנ"ה). אמנם יש מי שאומר, שההפעלה הראשונה של האש מתייחסת לישראל, ומועילה. אבל הפעלת על ידי השעון בשנית אינה מועילה (הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות חלק ג' סימן רנ). באיזה מאכלים יש איסור בישול גויים יב. איסור בישולי גויים הוא רק אם מתקיימים שני תנאים - תנאי ראשון - אותו מאכל אינו נאכל כמו שהוא חי. תנאי שני - אותו מאכל עולה על שלחן מלכים (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג סעיף א). ולהלן כמה דוגמאות : יג. ביצה אף על פי שראויה לגומעה חיה אם בשלה גוי אסורה (שלחן ערוך יורה דעה סימן קיג סעיף יד), והטעם משום שאינה ראויה לכך אלא בדוחק גדול, ולכן אינה בכלל דבר הנאכל כמות שהוא חי (הט"ז שם ס"ק יד). יד. אורז שבושל על ידי גוי אסור משום בישולי גויים (משום שאינו נאכל כמות שהוא חי ועולה על שלחן מלכים. וכן פסק הבן איש חי שנה ב' פרשת חקת אות י). טו. לעניין תפוחי אדמה - בחכמת אדם (כלל סו סעיף ד) שתפוחי אדמה הם בכלל עולה על שלחן מלכים. אולם הערוך השלחן (יורה דעה סימן קיג סעיף יח) כתב, שידוע שהיא אכילה פשוטה ורק דלת העם אוכלים אותה וכו', ולכן אינו בגדר עולה על שלחן מלכים. וידוע שבמציאות של זמנינו תפוחי אדמה עולים על שלחן מלכים, אי לכך שייך בהם איסור בישולי גויים. וכך נקט בשו"ת שבט הלוי חלק ו' (סימן קח אות ד). וכן מבואר יוצא בשו"ת יביע אומר חלק י' (חלק יורה דעה סימן ז). טז. שביבי תפוח אדמה שבישולו הראשון נעשה על ידי גויים במפעל בחוץ לארץ, ולאחר מכן מייבשים אותם מאוד ונעשים שבבים, והשבבים אינם ראויים לאכילה כלל, אלא רק על ידי בישול שני, שהוא על ידי ישראל – מותר (שו"ת יביע אומר שם, כיון שנעשה שבבים ואינו ראוי לאכילה והבישול מחדש נעשה כעת על ידי ישראל, יש להתיר). יז. סרדינים קטנים שנעשו על ידי גויים, ויש בדגים סנפיר וקשקשת, מותרים באכילה, מטעם שאין עולים על שלחן מלכים, ומטעם שמעשנים אותם קודם בישולם, ואין במעושן דין בישולי גויים. אבל דגים גדולים שאין מעשנים אותם אסורים משום בישולי גויים (שו"ת יביע אומר חלק ה' חלק יורה דעה סימן ט). יח. מותר לשתות תה שהוכן על ידי גוי. ומשום שעשב התה בטל לגבי המים, ובמים אין איסור בישול גויים היות וניתן לשתייה גם בלי בישול (ערוך השלחן סעיף כב). והוא הדין והוא הטעם לגבי קפה שהוכן על ידי גוי, שמותר בשתייה, היות והקפה בטל למים, והרי את המים אפשר לשתות ללא בישול (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן מב. ועיין שם, שהרוצה להחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה). כמובן שכל זה מדובר באופן שאין חשש תערובת איסור בתה וקפה עצמם. ואם שותה תה וקפה עם חלב צריך לוודא שיש עליו הכשר כדי לצאת מחשש איסור חלב גויים (ראה שלחן ערוך יורה דעה סימן קטו סעיף א). והנוסעים במטוס של חברה לא יהודית, שיש לחוש שהשתמשו בכוסות של הקפה בחלב של גויים, נכון שישתו הקפה בכלי זכוכית, שאינם בולעים ואינם פולטים. ואם אי אפשר יש להקל בשעת הדחק אף בכוסות של פורצליין וכיוצא בזה (יחוה דעת שם). יט. חלב שמצוי אצלנו שעובר תהליך פסטור, אם הרתיחו גוי, לא נאסר (קובץ מבית לוי חלק ח' סעיף יא). כ. קוסקוס יש בו משום בישולי גויים היות ועולה על שלחן מלכים. ומכל מקום קוסקוס שהגיע מהמפעל כשהוא מבושל כל צרכו, מותר לגוי לערות עליו מים רותחים כדי להכינו לאכילה (שו"ת דברי דוד חלק ג' חלק יורה דעה סימן יז אות ח, וחלק ד' חלק יורה דעה סימן יח אות יד). כא. שניצל תירס או נקניקיה שנמכרים כשהם קפואים, כיון שבמפעל מבושלים כל צורכם על ידי ישראל, גוי שמטגן אותם כעת במחבת, או מחממם אותם במיקרוגל - מותרים (הכשרות למעשה עמוד לא, ומשום שנאכלים כמות שהם חיים לאחר ההפשרה. ועוד שאינו עולה על שלחן מלכים). כב. חטיף פופקורן הנעשה מגרגירי תירס יבש, אין בן משום בישולי גויים (שם עמוד לה). כג. "מנה חמה" שהכין אותה גוי על ידי עירוי מים רותחים, מותר (ספר בישול ישראל עמוד חצר, ומשום שאפשר לאכול אותה כמות שהוא חי, על ידי הוספת מים קרים או פושרים ולהמתין כמה דקות, ע"ש. ובלאו הכי יש להתיר משום שאינו עולה על שלחן מלכים. וכן על פי מה שכתב בשו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן רצו שאין איסור בישול גויים בעירוי מכלי ראשון). כד. כדורי פלאפל אין בהם איסור בישולי גויים, היות ואינם עולים על שלחן מלכים (ספר הכשרות פרק יט הערה עח). כה. קלחי תירס המתבשלים בתוך מים רותחים, יש בהם משום בישולי גויים (אהל יעקב עמוד צ. והגם שקלח שלם של תירס אינו עולה על שלחן מלכים, מכל מקום גרגירים של תירס כן עולים על שלחן מלכים. ולכן גם כשבישלם גוי כשהם מחוברים לקלח – אסורים. וכן העלה בשו"ת פלגי מים חלק א' סימן מ). כו. פטריות אין בהם איסור בישולי גויים (אמנם הש"ך סק"ב כתב שיש בהם איסור בישולי גויים כי עולים על שלחן מלכים. מכל מקום במציאות זמנינו הם נאכלים כמות שהם חיים, וממילא מותרים). כז. גרעיני חמניות ודלעת וכיוצא בזה אין בהם איסור גוי (שלחן ערוך המקוצר חלק ד' סימן קלז סעיף יא). דין הסיר שבישל בו הגוי אם צריך הגעלה כח. כתב השלחן ערוך (סעיף טז) כלים שבישל בהם העובד כוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בישולי עובדי כוכבים צריכים הכשר. ויש אומרים שאינם צריכים. ואף לדברי המצריכים הכשר, אם הוא כלי חרס, מגעילו שלוש פעמים ודיו, מפני שאין לאיסור זה עיקר בדאורייתא. והנה ידוע הכלל שבכל מקום שהשלחן ערוך מביא סתם ויש אומרים, הלכה כדעת הסתם, וכמו שכתב החלקת מחוקק (סימן א ס"ק יא) בשם הרמ"ע מפאנו (סימן צז). וכ"כ בנידון דידן הכף החיים (אות פט), ולכן להלכה, יש להכשיר כל כלי שגוי בישל בו מאכלים שיש בהם איסור בישולי גויים.

נגישות